אתם יודעים למה המחאה לא באמת מזיזה לממשלה? כי יש לכם, מעמד הביניים, ולכם, העשירון התחתון, מנטליות של אישה מוכה! כי תמיד הצבעתם ותמיד תצביעו למפלגה שמכה בכם. לא חשוב כמה תמכור אתכם לחרדים ולש"ס על חשבון הרווחה, הבריאות והחינוך שלכם ושל ילדיכם. לא חשוב כמה תקיז את הכסף המועט שהרווחתם בדם יזע ודמעות וינקז אותו ל"שותפים הטבעיים" האלה ולג'ובים לשרים וסגני שר עלובי-נפש וחסרי עמוד שדרה. אתם חוזרים כל פעם מחדש לקבל את הסטירה הבאה. אז עם כל הצער והרחמים, הרי שמהבחינה הזו – מגיע לכם!
והנה היום קיבלתם את הסטירה החדשה מידו של ה"קוסם" שלכם. שהרי עוד שר וסגני שר זה לבטח בדיוק מה שאנחנו צריכים. דווח שכל לשכת שר עולה לנו 8 מיליון ₪ לשנה. כל לשכת סגן שר – 4 מיליון. 30 שרים עם תיק, 3 שרים בלי תיק, 7 סגני שרים, 4 סגנים לראש הממשלה ועוד שני משנׅים לראש הממשלה – את זה כבר יש לנו עוד לפני ה"קסם" החדש מהלילה. תעשו את החשבון.
וכמו שבוי שהתאהב בשוביו (תסמונת סטוקהולם) בצירוף אישה מוכה, שכבר שכחה שזה לא באמת מגיע לה, שלכודה במעגל קסמים (…) הרסני, אתם תחזרו שוב גם לסטירה הבאה. אתם תצאו למחאה בכיכרות (בצדק) תבָכו את משה סילמן ז"ל ומחקיו האומללים (בצדק), תזעקו על האפליה המשוועת בחלוקת הנטל בגלל החרדים (בצדק), ועל הריכוזיות במשק, כולל הבעיות המבניות של שוק ההון (בצדק), ועל יוקר המחיה בגלל העדר רגולציה אפקטיבית על הבנקים והמשקיעים המוסדיים (בצדק), ועל שחיקה בשכר בגלל מיסים עקיפים ברף הזוי כמו הדלק, הרכבים וכעת גם מכמונות המהירות (בצדק), ובבחירות? אתם תצביעו ליכוד. כי בית לא עוזבים.
כן. להיות חברתי זה "in". ואתם באמת סובלים. אבל ביום פקודה? תרוממו שוב את הקוסם. ואתם לא רואים בכך סתירה. (אבל כן תחטפו, שוב, את הסטירה. את זה אני מבטיחה).
ואל תעזו להפוך את זה לעניין של ימין/שמאל, כי זה לא! בדיוק כמו שהעבודה הואשמה, בצדק, בשחיתות המשתוללת בידי "אנשי שלומנו" שעשו במשאבי המדינה כבשלהם (דווקא נשמע פתאום מו∙כַּר. איך שגלגל מסתובב) עם תרבות הצעטאלאך הזכורה לשמצה, מעצם העובדה שהיא החזיקה את השלטון עוד מלפני קום המדינה, הרי שהמפלגה שמחזיקה את השלטון כמעט ברצף מאז 77', הופכת, אף היא, אוטומטית, לאחראית מרכזית – הגם שלא יחידה – למצב הכלכלי הנוכחי של האזרח.
הדיסוננס ההזוי הזה, המקובל במקומותינו, בין סיבה לתוצאה, בין הצבעה בבחירות למצב האומה, ובין התנהלות כלכלית אישית למינוס בבנק – חייב להיפסק. האלטרנטיבה – אבדון.
אז שאף אחד לא יעז יותר לעשות פיפס בעד המחאה ונגד יוקר מחייה והפרטת שירותי הרווחה או העדר הביטחון האישי של האזרח, לפני שהוא מצהיר בשבועה שבבחירות הבאות, לא חשוב באיזה תאריך יתקיימו, הוא לא יצביע ליכוד, או כל מפלגה אחרת שתמשיך למכור אותנו לש"ס והחרדים! ושלא יקנה הבטחות חפוזות לשינויים קוסמטיים בחוק טל ובשיטת הממשל כשלמולן כבר כעשרים שנה של הסלמה מוסרית של כל הנוגעים בדבר.
המצב של כולנו הוא תוצר ההתנהלות נטולת האחריות האישית של הפרט! בייחוד אזרחי מעמד הביניים:
בבחירות, בהצבעה חוזרת למי שדופק אתכם ;
בפוליטיקה, בטענה שאתם רוצים "פוליטיקה אחרת" אבל תוך לעג לציפי ליבני שלפחות ניסתה.
בקניון, בגיהוץ כרטיס האשראי עד דלא ידע כדי לקנות עוד משהו שאתם לא באמת צריכים אבל מה-זה רוצים ;
בבנק, בהגדלת המינוס למימון רמת חיים שאינכם יכולים להרשות לעצמכם ;
בכביש, בנהיגה פרועה, ובמקביל, על הספה בסלון למול חדשות הערב – צקצוק לשון מזועזע לשמע עוד תאונה עם הרוגים ;
באינטנרט, בכתיבת טוקבקים אלימים, עם גזענות, קללות עסיסיות ועוד מיני רעלים מילוליים ;
ובבית, בהסרת אחריות מחינוך הילדים והעברתה לבית-הספר, לצבא, למדינה ולאח הגדול.
אתם עדיין לא רואים את הקשר?
אז צאו לכם לכיכרות ותמשיכו לרמות את עצמכם. תפגינו נגד "המצב" ותמשיכו להזין אותו. תכעסו על המדינה ותעריצו את ה"קוסם" המוביל אותה. תמשיכו לבזבז כגבירים ולחיות כאביונים. תמשיכו לפנק את הילדים ללא גבולות, ותזדעזעו מהסכינאות שלהם ברחובות. אבל ביום פקודה אתם, אולי, לבסוף, תיווכחו: המחאה האמיתית שלכם צריכה להיות נגד עצמכם.
התמונה באדיבות: Photo by Sira Anamwong. Stock photo – Image ID: 100402025