מתחתנים במיליונים ובוכים על יוקר המחייה

תגידו, החלקתם על השכל??? אתם לא מתביישים??? אין לכם טיפת היגיון פשוט??? רק עשירון ממש עליון – זה מהריכוזיות במשק, זה שאתם מוחים נגדו – רק שם מוציאים 150-200 אלף ₪ על מסיבה של ארבע שעות שאתם קוראים לה "חתונה" ואתם מעזים אחר-כך לבכות על יוקר המחיה? יש יוקר מחיה אמיתי! הוא מקומם! צריך להילחם בו! אבל לצעירים נטולי אחריות אישית בשקל, ועם יכולת שיפוט של זבוב, אין זכות דיבור בנושא!

 

ולהורים של הצעירים האלה: גם אתם אשמים! אפילו יותר! אתם לא חינכתם אותם להתנהלות כלכלית שפויה. אתם נתתם ונותנים להם הכל ללא גבולות. ללא דרישת מאמץ או תמורה מצידם בהשגת הכסף. אתם מממנים גם את החתונה, כפי שמימנתם כל שיגיון או גחמה אחרת שלהם כל השנים. אם לא מימון מלא או חלקי, אז לפחות חתמתם על ערבות להלוואה שתממן אותה. אתם בתחרות סמויה או גלויה עם המחותנים על מי אוהב את הילד יותר ולמי יש יותר, סביב מי נותן כמה ועל מה.

 

והרי חתונה מהסרטים (מילולית) היא הרי גם הפנטזיה שלכם, מאז שהם נולדו. ואתם מזינים את ההיסטריה על-ידי הזמנת כל בן-דוד מדרגה ג' שמעולם לא ראיתם, כל שכן עמו אתם מסוכסכים שנים, וכל עמית לעבודה שאינכם סובלים, פלוס כל אלה שאינכם מכירים, ברדיוס שלושה אגפים מהמשרד שלכם. וגם זה רק כדי להחזיר את ההוצאה על הצ'ק ש*אתם* נתתם *להם* בחתונה של הבן/בת שלהם. מי אמר שאין לכם חוש לצדק כלכלי.

 

כן. "שופוני" הוא עסק המגלגל מיליארדים.

 

אבל בואו תתפכחו. לפחות אתם, אם לא ה-זוגצעיר. אתם הרי הזעתם שנים וחסכתם פרוטה לפרוטה, והצטמצמתם בהווה למען העתיד, והנה הגעתם לרווחה ראויה עד טובה. אז למה לא לפצות אותם על כל מה שלא היה לכם? מה רק בלתת? אין רע. נתינה הורית, גם בכסף, היא נפלאה. אבל רק אם יכולים לממן אותה מהשוטף! אם צריך לממן את החתונה מהלוואות אותן ישלמו הם או אתם שנים, אם נגרע בכך מהפנסיה שלכם ומתקציב החירום שלכם לעת זקנה, אם החתונה מונעת מהם את ההון העצמי ההתחלתי לדירה – שגם היא הפנטזיה שלכם ושלהם, והיא דווקא נמשכת קצת יותר מארבע שעות – אז אתם דופקים גם את עתידם וגם את עתידכם. מה כל-כך קשה להבין?

 

ובחזרה אליכם, זוגצעיר. ונניח חייבים "חתונה". זו חייבת להיות הפקת הוליוודית, שלא לומר בוליוודית? בניגוד למה שאתם חושבים, צניחה ממטוס אל החופה, או בנג'י מעגורן, או הגעה על סוסים מעוטרים (אגב, למה לא פילים, אם כבר?), או על אפיריון זהב נישא בידי חבריכם האומללים, שחשבו שהם באים ליהנות ומצאו עצמם שפוטים לעבודת פרך, אלה *אינם* הדברים שיעשו את השמחה שלכם ייחודית וזכורה לטובה. דעו, שעל כל מה שאתם חושבים שהוא ייחודי – יש עשרות אלפי זוגות צעירים כמוכם שכבר עשו את זה, ויש עוד כמה עשרות אלפים שעוד יעשו את זה.

 

אז אתם תעשו חמש דקות זיקוקים בשבירת הכוס, במקום רק דקה אצל אחרים? רק תבזבזו עוד כמה אלפים שקלים שאין לכם, ותזָכרו לרעה על-ידי דודה ברכה שעור התוף שלה יתפוצץ ודוד שמעון שהצוואר שלו ייתפס.

 

תגישו עוד אלכוהול בבר האקטיבי? (אגב, מה זה? אולי כדאי לבדוק עלות בר פאסיבי.) רק תשָכּרו עוד יותר, אנשים שאמורים לנהוג הביתה ותגרמו תאונות חלילה, או שתאלצו לממן להם מונית. והיות שלבטח בחרתם בגן אירועים אקזוטי בלב בוסתני הגליל, בואכה דרום לבנון, או קומונה אקולוגית עם מודעות חברתית במדבריות הנגב, בואכה סינַי, המונית תהיה יקרה.

 

ואם כבר מדברים על זה: אתם קולטים כמה לא-כיף זה למאות האורחים שלכם לשנע עצמם, בפקקי הערב בהלוך, ובעייפות הלילה בחזור, באמצע השבוע, כשלמחרת יום עבודה, לכל קצווי הארץ? רק הדלק עולה להם כמו הצ'ק, והנה הזנתם עוד מעגל בזבוז מיותר, שלפחות בחלקו פוגע ישירות בצעירים שאין להם. כמוכם.

 

לא, זוגצעיר יקר. מה שיעשה את השמחה שלכם ייחודית וזכורה לטוב הוא רק גרעין קשה של חבר'ה שרוקדים ללא הפסקה ועושים שמח אמיתי, מהלב, בצירוף כמה בני משפחה קרובים ששמחים עבורכם באמת. זהו. ולשם כך אין צורך בכל הפירוטכניקה של השופוני. ואת זה, אי אפשר לקנות בכסף.

 

ו – רגע, רגע! לא סיימתי! אתם באמת חושבים שגודל היהלום בטבעת האירוסין מעיד על גודל האהבה? שטבעות נישואין מפלטינה מזוקקת יבטיחו אושר עד? זו רק עוד תחרות למי-יש-יותר-גדול בין הגברים. לא יותר. לא פחות. בדיוק כמו ההפקות ההזויות של הצעות הנישואין. אה, כן – וכמה *זה* עלה? טוב, נו. מהם עוד כמה אלפים, לעומת האהבה.

 

וכמובן שחייבים, אבל ממש חייבים, לטוס לירח דבש. על זה לא חוסכים, שהרי "מתי עוד תהיה לנו הזדמנות כזו?" אח"כ יבואו הילדים (שלושה. חובה.) והמשכנתא (חמישה חדרים. כי ממילא-נצטרך-לעבור-כשהילדים-יבואו-אז-למה-לעבור-פעמיים). וזה חייב, אבל ממש חייב, להיות ביעד אקזוטי אליו אף אחד – חוץ מכמה מיליונים ברחבי העולם – עדיין לא נסע. לא פחות מבאלי או פיג'י בשבילכם. טוב, נו. חייבים להודות:  המלדיביים זה כבר כל-כך שנה שעברה.

 

אופסי. אולי לא יהיה כסף לדירה. כי הוצאתם כבר קרוב ל-300 אלף על החתונה וכל המסביב. והבנק הרשע (הוא באמת כזה, אבל מסיבות לגמרי לגמרי אחרות) עלול לדרוש הון עצמי כדי לתת משכנתא בגובה 90% מערך הנכס המבוקש. והוא גם לא יאהב את זה שאתם *כבר* שקועים בהלוואות עד צוואר שמימנו את כל הנ"ל. באמת דילמה. המממ… מה יכולתם לעשות אחרת? בואו נשאל את הקוראים בבית – שמא מישהו יודע את התשובה?

 

אתם יודעים מה, זוגצעיר יקר (תרתי משמע)? יש לי הצעה מהפכנית! סטארטאפ! לכו על "חתונה הפוכה". כמו משכנתא הפוכה. רק בחתונה. קודם תתחתנו בצניעות, אל תטוסו לקצות תבל לירח דבש, תוכיחו שאתם מחוץ לסטטיסטיקה לפיה 1:3 תוך חמש שנים אתם גרושים וההלואות עדיין לא כוסו, תעברו את השנה השביעית הידועה לשמצה, ואז – כשממילא תהיה קצת יותר מבוססים, ערכו את חתונת השנה שתיזכר לנצח לנצחים. אני מבטיחה גם שכל חבריכם, שהתבססו מעט בינתיים אף הם, יוכלו אז להביא צ'ק יותר שמן. איך זה?

 

אתם מגלגלים עיניכם לשמיים, אני רואה. אתם חשים מקופחים על שאני רוצה למנוע מכם את זכות היסוד לבזבוז פושע של  כסף שאין לכם, הא? הו. כשאני רואה את שברון הלב בעיניכם, ושומעת את המרירות בגרונכם, גם אני נשברת. אז כן. חתונה בומבסטית. זו בדיוק ההוצאה שאתם צריכים עכשיו. למה לא? לכו על זה. ואתם מגיעים לכיכר בשבת, כן?

לטור כפי שהתפרסם ב- Ynet

לכתבה נוספת בנושא: חתונה ב-150 אלף שקל? העוני מגיע לכם!

לפורמט דיון בנושא במקומות עבודה ובניית "נוהל אירועים": עוד קולגה מתחתן? אין כסף לשמחות בעבודה