פרשת "הזמר המפורסם": הזווית הכלכלית של הניצול המיני

ניצול מיני של נערה ע"י כוכב-על (אייל גולן או כל אחד אחר) לא מתחיל ביום שהיא פגשה אותו במסיבת חשק או קריוקי – הוא מתחיל שנים לפני, בבית, מהמסרים הגלויים והסמויים של ההורים שלה שאוהבים אותה – וזו הזוועה האמיתית! אפשר לכנות זאת שופינגיטיס-סלבריטיס: הזווית הכלכלית של הניצול המיני.

עזבו לרגע את הזוועה שבשידול קטינה למגע עם גבר בן 40+ (ולא חשוב אם זה מי שאנחנו חושבים או לא. זה העיקרון), ועזבו אפילו את התהום המוסרית הבלתי נתפסת של גבר שכזה, ועזבו גם את תפיסת העולם השוביניסטית-קיצונית ששערוריות כאלה חושפות, לא רק אצל העברייני המין עצמם, אלא גם אצל המעריצים התומכים אוטומטית וללא כל סייג, במפגן עדריות מביך – עזבו כל זאת, ובואו נתמקד לרגע דווקא בזווית הכלכלית של העניין. כן, יש כזו והיא חמורה לא פחות, כי אנחנו אשמים בה.

 

הזווית הכלכלית של הניצול המיני

נערות המשליכות עצמן על כוכבי-על, היו ויהיו תמיד, למרבה הצער (מה שכמובן אינו משנה את אשמת הגבר הבגיר). חוברים לכך טיפשות נעורים, פער בין סקרנות מינית לבגרות נפשית, וסטנדרט תרבותי כפול ומעוות הגורם לבנות, בהיפוך מבנים, להגדיר עצמן בעיקר דרך היותן כן/לא נחשקות בעיני המין השני.

 

ה"נחשקוּת" נקבעת תרבותית, בין השאר, על-ידי מידת יכולתן להידמות חיצונית לדוגמניות-על מרוטשות במגזינים. כך, הן מוּעדות לדימוי גוף ירוד ומתוך כך גם להערכה עצמית נמוכה, מה שמעלה את פגיעותן של הנערות למול חיזורים של כוכבי-על.

 

עובדה זו מוקצנת במפגש עם אותם כוכבי-על שהתמכרו לנרקיסיזם חולני נטול מצפון, המועצם עוד על-ידי פמליה פרזיטית שתעשה ה-כ-ל כדי לשמר את מקור פרנסתה, כולל שיתוף-פעולה, יזום והעלמת-עין מהתנהלות החוצה גבולות מוסר וחוק.

 

אבל מה שהכי מדהים ומזעזע הוא, שלכל המצב הזה יש עוגנים מהותיים בהתנהגות הכלכלית המקובלת, על נגזרותיה הצרכניות, הערכיות והתרבותיות. כשהערכים המועלים על נס הם קניות, תוכניות ריאליטי וצריכת מידע על סלבס, מה הפלא שהרעפת תשומת לב מצד סלב-על ונגיעה ב"זוהר", בצירוף מתנות יקרות, מהווים פיתוי רציני לנערות?

 

היות שלא נשנה את הטבע האנושי, הרי שבראייה מעשית יש לחפש רק את אותם פתרונות עליהם יש לנו שליטה ויכולת שינוי מיידי., וכאן שוב נכנסת הזווית הכלכלית.

 

כפי שלא ניתן לצמצם פשע דרך (רק) מאבק בעבירות האלימות הפיזית, אלא דווקא דרך עבירות כלכליות המזינות אותו, וכפי שתרופות מתקדמות נגד סרטן אינן מקטינות את הגידול עצמו אלא עוצרות את זרם הדם המזין את גדילתו, כך גם בתופעה החברתית החמורה הזו (ובאחותה הגדולה, הסחר בנשים): על המלחמה בה להתמקד בניתוק העורקים הכלכליים הישירים והעקיפים המזינים אותה.

 

מהם עורקים אלה? הם כל אפיק דרכו אתם, ההורים, מזרימים כסף שיש לכם או אין, במזומן, בהלוואות או באשראי, ליצירה, הזנה והנצחה של תרבות הצריכה והסלבס, שגם אתם עצמכם חלק ממנה: בקניון, בקולנוע, במופעי בידור, במרצ'נדייזינג (merchandising), בתכניות הטלוויזיה בהן אתם בוחרים לצפות… אין סוף.

 

זה מכבר השתרגו עורקים כלכליים אלה כה צפוף, עד כי הם חונטים אותנו בפלונטר סבוך. אבל אנחנו אלה שטוו אותו, ולכן אנחנו היחידים שיכולים להתירו! כן, חברים, מקור הפלונטר הכלכלי-צרכני, המהווה יסוד ערכי-התנהגותי לניצול מיני של נערות, הוא אחד ויחיד: ההורים. כשהיינו קטנים קראו לזה "חינוך מהבית".

 

אז ההורים אשמים? חלילה. רק הגברים שניצלו את הנערות אשמים בהיבט הניצול המיני. אבל יש אחריות גם על סייענות שלא מדעת, והיא מצטברת לכדי רשלנות פושעת, והיא לגמרי שלכם, ההורים, ולא תוכלו להתנער ממנה. אם תנסו, תהיו דומים, יותר מכפי שנוח לכם להודות, בהיבט ההיתממות והאשמת האחר, לאותם כוכבי-על המנצלים את ילדותיכם.
תרבות הצריכה והסלבס

תגידו, מאיפה יש לנער/ה כסף לכניסה למועדון, לרכישת שתייה בו, ולמונית הלוך-חזור? ואם הם בגיל נהיגה – מאיפה יש להם אוטו, בו ינהגו גם שיכורים ומסוממים, ובמהירות עצומה כדי לעשות רושם על החבר'ה? מאיפה יש להם כסף לבגדים חדשים, גם כשהארון מתפקע, רק כי הפציע טרנד חדש? מאיפה יש להם כסף לאיפור? לאקססוריז? לנעלי סטילטו/ספורט ממותגות? לבושם/אפטרשייב? לסמארטפון הכי עדכני, כולל הורדת אפליקציות, שירים וסרטים, וזה עוד לפני תשלום ח-ן הטלפון עצמו?

 

התשובה פשוטה וידועה לכולנו: אין להם. לכם יש. וגם אם אין – אתם תגדילו את המינוס או תיקחו הלוואה, לתפארת הערך החינוכי המופלא "אכול ושתה כי מחר נמות". אתם, הורים יקרים, אתם אבי-העורקים הכלכלי!

 

אתם שמולידים ילדים שאין לכם חוסן נפשי ומצפן ערכי ללמדם איזון רגשי, שביעות רצון ואף אושר, שאינם תלויי כסף וצריכה. אתם שמפריטים את הורותכם מסמכות וחינוך בבית, להאשמת בית-הספר, התקשורת, האינטרנט, הממשלה והיקום. אתם שבמקום מנהיגות הורית דוגלים בסחבקייה ונגררים לשוחד-על-ידי-קניות. אתם שלא מסוגלים לתת דוגמא אישית כי גם אתם, כמו הילד שיצרתם, הנכם מכורים לתרבות הצריכה הקיצונית. בקיצור – רובכם.

 

אתם כועסים וחושבים שזה אולי נכון לאחרים אך לא לכם? אתם מוחים על הקשר הישיר בין התנהלותכם זו לבין פגיעוּת בתכם הנערה לכוכבי-על? הבה נראה.

 

1. דימוי גוף

האם אתם קונים מגזינים/ גולשים באתרים המבטאים סגידה לגופן של דוגמניות? האם כמתנת יום הולדת לבת המתבגרת קניתם ניתוח פלסטי להגדלת חזה למרות שגופה הטבעי תקין לחלוטין? הנערה למדה: אני נראית נורא – מי ירצה אותי בכלל? וגם: עלי לסכן את גופי ובלבד שגברים יאהבו אותו.

 

2. גדג'טים וטרנדים

האם אתם מחליפים את הסמרטפון / טאבלט רק כי יצא דגם חדש? האם הפצעת טרנדים חדשים גורמת לכם להחליף מוצרים בני קיימא שמצבם טוב כמו ריהוט, כלי מטבח, מכונית? הנערה למדה: אף פעם לא להסתפק בקיים גם אם הוא מצוין. התקדמות והצלחה מושגות על-ידי קניית הדגם הבא.

 

3. אופנה

האם אתם רוכשים פריטי אופנה גם כשהארון מלא בכל טוב, בתירוץ "כבר מזמן לא התחדשתי במשהו"? הנערה למדה: אדם לא מתחדש מבפנים, על-ידי התפתחות ולמידה, אלא רק מבחוץ, על-ידי קניות.

 

4. כושר קנייה

האם אתם רוכשים שלל מוצרי כושר שאחר-כך מעלים אבק, ו/או פוצחים כל ניסיון ספורטיבי חדש בקניית מלתחה ואביזרים עוד לפני שהוכחתם לעצמכם שתתמידו בו? הנערה למדה: חווית הקניה עולה על פעולה ממשית.

 

5. סלבס

האם אתם צורכים את מדורי הרכילות ויודעים מי יוצא עם מי מתי ולמה, כמו גם מדקלמים על-פה את פניהם ושמותיהם של סלבי הביצה? האם אתם יודעים ולו רק חלקיק מכמות הידע הזו, גם על דמויות היסטוריות או עכשוויות, שלהן מטען תרבותי, כלכלי או מדעי משמעותי יותר? הנערה למדה: סלבריטיות – זה מה שחשוב בחיים.

 

6. מודל חיקוי

מיהם המודלים שלכם לחיקוי והערכה, ולאיזה מסוגי האנשים שצויינו לעיל הייתם רוצים שילדיכם ידמו? אבל את האמת!  הנערה למדה: אני רוצה להיות סלב.

 

7. הבילוי המשפחתי

זהו שלב השאלה הזהה: מהו בילוי הזמן השכיח בביתכם בכלל, ועם הילדים בפרט? האם צפייה משותפת בתכניות הריאליטי, עם הפורנוגרפיה הרגשית והפיזית, והאתוס המעוות על זוהר? האם צפיתם, יחד עם הילדים, בתכנית האחרונה בהשתתפותו של זה-שאסור-לומר-את-שמו כשופט? הנערה למדה: לא צריך השכלה וכישורים כשאפשר להשיג תהילה-ברגע. אני חייבת להיכנס לעולם הזה… אולי כדאי לי להתקרב לאיזה סלב…

 

והנה סגרנו מעגל. זו הזווית הכלכלית של הניצול המיני וזה חלקם של ההורים ברקע המאפשר אותה. וכל עוד לא תשנו זאת אצלכם בבית, תמיד ימצא כוכב-העל שידע לנצל זאת לצרכיו.

 

משהו לא ברור?

לטור כפי שהתפרסם בגלובס

התמונה: וויקיפדיה CC0 1.0 Universal  Public Domain Dedication