יום העצמאות שיחול השבוע הוא הזדמנות מצויינת להשקיע אנרגיה לא רק במנגל ובפטישי פלסטיק, אלא גם באימוץ תובנות חדשות על העתיד התעסוקתי והכלכלי שלכם, השכירים. מה קשור? קשור! כל הצלחה עתידית בעבודה קשורה למידת עצמאותו של השכיר: מנטלית והתנהגותית כאחד. למרבה הצער, עבור רוב השכירים האינרציה היא חזות הכל: הליכה רוטינית בתלם נטול מטרות, מוטיבציה, עניין או מימוש.
"ראש גדול" ו"יזמות" נתפסים בטעות, על-ידי שכירים רבים, כלא קשורים אליהם. הראשון מעיד מבחינתם על אדם הלומד ומיישם בעבודה יותר מכפי שמשלמים לו עליה, ולכן דינו אחד: "לצאת פראייר". השני, נדמה ככלל לא קשור אליהם, אלא מתייחס רק לעצמאים ובעלי עסקים, לרוב בתחום ההיי טק. בשני המקרים זו טעות. וטעות יקרה.
"ראש גדול" ו"יזמות" אינם נבחנים כלל דרך מידת התגמול המיידי שצד אחר נותן לכם, בדמות משכורת, טייטל או מינֵי כיבודים. בטח ובטח שהם אינם מצומצמים לאופן ההעסקה, כשכיר או עצמאי. אלא, הם חלק מתפיסת עולם כוללת, המיתרגמת לדרך חיים. והחפץ חיים, במקרה הרע הישרדות ובמקרה הטוב אף הצלחה ממשית בעבודה, חייב לפתח לעצמו את ה"ראש" הזה ולהיות סוג-של יזם. לא פחות.
אז הבחירה בידכם: צקצקו בבוז מבטל על הדברים והמשיכו את הרוטינה המשמימה. ניפגש כשמישהו יפטר אתכם או יוציא אתכם לפנסיה מוקדמת ותעמדו בפני שוקת שבורה בגיל מבוגר וללא תפיסת עולם מתאימה לג'ונגל שבחוץ. או, היו חכמים, הבינו שאין ערובות לדבר בחיים, קראו, חשבו והפנימו היטב את ששת התובנות שלהלן והתחילו ליישם מייד. (כמובן שאם אתם מה"מחוברים" עם קביעות-לכל-החיים, שעתידם מובטח ללא קשר לאיכות, ביצועים או תוצאות, הינכם פטורים. מצד שני, אם אתם כאלה, הרי שממילא אינכם קוראים טור זה).
- "ראש" של עצמאי גם כשאתה שכיר
חלפו הימים בהם אדם משקיע את כל מירצו רק ב"להיכנס למקום עבודה" ואז להיות (עם או בלי לעבוד) שם עד הפנסיה. פרט לכמה חברות ממשלתיות-הסתדרותיות בסגנון חברת החשמל, הנמלים ושות', הדבר אינו רלוונטי למרבית העובדים במשק.
לכן, אדם צריך לקחת את גורלו בידיו ולצאת מנקודת הנחה שתמיד בעודו במקום העבודה הנוכחי, עליו לפתח, לשמר ולרענן את הכישורים שיאפשרו לו לא רק לבצע את עבודתו הנוכחית באופן המיטבי (ובתוספת ניווט חכם בפוליטיקה הארגונית גם להשיג את מירב ההטבות לכך), אלא גם יאפשרו לו ליפול על הרגליים בכל מצב, תמיד.
אסור להיכנס לשגרה לאורך זמן, אסור לשבת על זרי הדפנה ולחשוב שאתה בטוח, ואסור לצמצם אפשרויות במובן התפיסתי לפיו רק משום שזהו המקום בו אני עובד כעת – זה יהיה בהכרח המקום בו אעבוד (מרצוני או שלא מרצוני) גם בעוד חמש שנים. לכן אמרנו לעיל: זו קודם כל תפיסת עולם.
- תמיד "להיות עם היד על הדופק" של שוק העבודה
שכירים רבים מסתגרים בדלת אמות החברה בה הם עובדים, נכנעים לאותה רוטינה שתוארה, ולא רואים מה קורה בשוק. זו טעות. הסירו את רטיות העיניים מעליכם! הסתכלו מסביב, הקשיבו, התעניינו. כל שכיר צריך תמיד לדעת אילו סוגי משרות רלוונטים להשכלתו, להכשרתו ולניסיונו קיימים בכל רגע בשוק. בנוסף, ייטיב לעשות את ידע גם כמה מציעים עבורן בשכר ובתנאים נלווים, כמו גם מה אפשרויות הקידום במשרות האלה.
איך לדעת? תמיד לקרוא מדורי קריירה באתרים השונים ולהקפיד לקרוא מידי פעם מודעות דרושים רלוונטיות, כלומר, שלו הייתי מחפשת עבודה כיום, הייתי יכולה לענות עליהן. במילים אחרות – לקבל את התחושה של מה שקורה מסביבי מבחינה מקצועית.
כמה שכירים עושים זאת כשהם אינם מחפשים עבודה? אף לא אחד!
- התעניינות בסיסית בכלכלה המקומית והעולמית
לא צריך להיות כלכלנים אבל כן צריך גם לדעת וגם להבין, באופן בסיסי, את הסוגיות הכלכליות המהותיות שעל הפרק. זאת, משלושה טעמים:
א. הן הרקע כנגדו מתנהל שוק העבודה.
ב. אדם הרוצה להצליח כלכלית חייב להבין את העולם הפיננסי שסביבו. (שוב, מדובר על הבנה עקרונית, בסיסית). זו שפה. איך תדבר בשפה אם לא למדת את המילים והמשפטים הבסיסיים בה?
ג. זהו המפתח לניהול כלכלי עצמי, גם בתוך מקום העבודה (שכר, הטבות, פנסיה, קרן השתלמות וכד') וגם מחוצה לו (סעיף 4 להלן). איך תדע לבחור בין החברות האלה ולהשתמש בתחרות לטובתך? עצמאים חכמים עושים זאת כל הזמן משום שאחרת העסק שלהם יתמוטט. למדו מהם, כדי שה"עסק" שלכם, הוא אתם עצמכם, לא יתמוטט.
איך לבסס ידע זה? לקרוא מדורי כלכלה – הפורטלים השונים מלאים בהם. לא להיבהל ממושגים, לא להרגיש טיפשים או חסרי ידע – אחרים אינם יותר חכמים מכם. הם פשוט למדו. וגם אתם יכולים!
- להתמקח עם הבנק
שכירים נוטים לחשוב שהבנק הוא אלוהים ושאי אפשר לעשות אתו מו"מ, משום שזה שמור רק לעשירים וליזמי הענק. זו טעות. חמורה. כל עצמאי, ולו בעל עסק קטן, כמו כל שכיר, חייב ללמוד שבנק הוא "שוק" בדיוק כמו מחנה יהודה או הכרמל.
יתירה מכך, לשכירים, שהם מפקידי משכורת קבועה במועד קבוע, יש יתרון עצום על כל עצמאי קטן בבנק. אתם הלחם והחמאה של הבנקים – נצלו זאת!
אפשר לבוא, לבקש את הריבית היותר טובה על המינוס, אפשר לעשות שופינג בבנק אחר – כל בנק היום במדינה מחזר אחרי שכירים שלהם משכורת קבועה וכל חסכון בריבית משחרר לך עוד הכנסה פנויה. אבל כמה עושים זאת בפועל? בודדים.
- תמיד להמשיך להתמקצע
עצמאים נדרשים להיות במיטבם כל העת משום שאחרת לא תהיה להם פרנסה. שכירים חכמים, אמורים לנהוג באופן זהה. זאת, למרות שהאיום אינו מיידי כמו אצל העצמאי: המשכורת תיכנס בכל מקרה. אבל האם לעד? האם באמת "בכל מקרה"?
שכיר חכם מחפש עבודה באופן מקצועי, לא במובן של אי-נאמנות למעסיק חלילה, אלא במובן של השקעה תמידית בכל אפיק של שיפור עצמי ומקצועי, כך שיוכל להתפתח ולהיות יותר ויותר "ספץ" במקצוע, כך שבבוא יום פקודה, יהיה לו את ה"פור", היתרון, על-פני מועמדים אחרים.
במאמר מוסגר נציין שזו גם דרך לפיתוח עצמי וליצרית עניין, הראויים כשלעצמם, גם ללא כל רווח תעסוקתי-חומרי עתידי. בנוסף, יש להם רווח מיידי שהוא תוצר לוואי חיובי: עוזרים להתמודד עם שחיקה בעבודה.
לכן, אף פעם אל תחשבו שסיימתם ללמוד – אין דבר כזה! ושוב, למרבה הצער, הניסיון בשטח מעלה שרוב השכירים "מורידים הילוך" בשלב כלשהו ושוט "זורמים". אם המעסיק מספק הדרכה הם ישתתפו בה, אך גם אז לא בהכרח יעשו את המאמץ הנוסף כדי להפיק ממנה את המיטב, ובטח ובטח לא ירכשו לעצמם הדרכה מכספם הפרטי.
איך לבצע זאת? לקרוא ספרות מקצועית באינטרנט, לחפש אקטיבית סרטים דוקומנטריים רלוונטים (יש בטלוויזיה ובכל מקרה יש באינטרנט), ללכת להרצאות, לקורסים רלוונטיים, וכמובן להתנסות כמה שיותר במגוון משימות ופרוייקטים במסגרת מקום העבודה.
- תמיד לזכור להשקיע גם במיתוג העצמי
גם השכיר ה"בטוח" במקום עבודתו, צריך לשווק את עצמו ולגרום לכך שדרגים שונים בארגון לא רק יכירו אותו אלא גם ידעו את ערכו ואת הכדאיות עבורם בהעסקתו, בקידומו ובתשלום שכרו. ואיך ידעו זאת? בשתי דרכים, שחייבות להתקיים שתיהן:
א. מומחיות מקצועיות ייחודית ככל הניתן (ע"ע הסעיף הקודם)
ב. העובדה שיש לי אופציות בחוץ (בזכות יישום הצעדים שלעיל)