אל-הורות: אורית-קלייר בראיון אצל ורדה רזיאל ז'קונט

אז כאמור, אפילו ורדה, שהיא מאד פתוחה ולא שגרתית, הטיחה בפני את כל הטיעונים הקלאסיים כנגד הבחירה של החופשיים-מילדים [אל-הוריים]

וסירבה לקבל את האפשרות שדווקא בחירה זו היא היא התורמת לאושר של אנשים רבים כמונו,

ובמקביל, שהבחירה בהולדה כאוטומט גוררת את הפגיעה האנושה ברווחה הנפשית והכלכלית של ילדים רבים,  הנולדים להורים, שלרבים מהם התפקיד לא באמת מתאים,

אבל הם לא עצרו לרגע לחשוב: האם, ולא רק כמה ומתי,

ועוד הוסיפו חטא על פשע, והמשיכו עם האוטומט העוקב שהוא, מה שאני מכנה, "השילוש הקדוש" = חובת ההולדה של שלושה ילדים כדי להיחשב "נורמלי". 

[וכיום בחרה החילונית יש פיחות זוחל כיוון 4-5 ילדים]

דיברתי על האגוצנטריות ההורית בעצם הבחירה להולדת לעולם שכזה בכלל,

ובפרט מבלי שבדקו עצמם אם יש להם היכולות הכלכליות, המנטליות, הרגשיות והתפעוליות לטפל בילד/ים,

בעוד שבעולם ההפוך שאנו חיים בו, דווקא החופשיים-מילדים מואשמים באגוצנטריות ואגואיזם, הגם שההיפך הוא הנכון:

כל child free שאני מכירה, או שקראתי את הסברו לבחירתו, הוא איכותי לעילא, וטרוד באמת, לא רק באיכות חייו, הוא אלא גם זה של הילד הפוטנציאלי והחברה כולה  ;

על העובדה שעצם ההולדה היא יכולת ביולוגית שיש לכל חיה ממשפחת היונקים (ועבורי זה ממש אינו עלבון – לא רק כי אני אוהבת חיות, אלא פשוט משום שזו עובדה ביולוגית) ולא עניין שייחודי לאדם ;

על קידוש הסבל שנשים צריכות לעבור בכל מחיר בטיפולי הפרייה אורכי שנים ובלבד להיות בנורמה, במקום לעצור ולחשוב האם זה נכון וראוי לכל המעורבים (לה עצמה, לבעלה, לילד שטרם נולד ולחברה כולה) ;

על העובדה שילדים כגורם "יוצר משמעות" בחיים הוא הדרך הזולה עבור מי שאינם יודעים או מסוגלים ליצר משמעות לחיים בצורה אחרת – ועל-כך כמעט הועפתי מאולפן.

טוב, נו, לא באמת, כי הכל בידידות ובהערכה הדדית בין ורדה לביני, אבל בהחלט היצרים התלהטו והיא כעסה מאד על אמירותי + הואשמתי שאני ממציאה דברים שאינם נכונים בשטח…

תודו שזה מקומם!

מחכה לשמוע את דעתכם פה למטה בתגובות: אני קוראת הכל ומגיבה מהר!