מי צריך נשיא בישראל?

מאת אורית-קלייר ארזי, מנכ"ל BossProblem
תקציר הדברים שנאמרו אצל יעל דן ב"עושים צהרים" גל"צ וב"העולם הבוקר" של אברי גלעד והילה קורח, רשת/ערוץ 2

המצדדים בתפקיד הנשיא לרוב באים מהפוזיציה, קרי הם בגוף הבוחר אותו (כנסת) ורוצים לנכס לעצם עוד קצת כוח והשפעה, או שרואים עצמם מועמדים לתפקיד (וממילא הם עדיין/היו בכנסת). "הנשיא הוא סמל" הם אומרים, והם צודקים, השאלות הן:

1. מה באמת מסמל כיום מוסד הנשיאות בארץ?
התשובות לא מחמיאות:

א. פולחן אישיות מביך המתאים ל"באבא" כלשהו בנתיבות או לדיקטטור צפון קוריאני. פסטיבל יום הולדתו של מר פרס בקיץ שעבר הוא דוגמא מצויינת לכך.

ב. בזבוז משווע של כספי ציבור שיכלו להציל עוד רבים. למשל בסל התרופות

ג. שימוש מביך בכספי תורמים שאינם בהכרח זכים כשלג, כמו בועידת הנשיא של פרס, שהיא הספין המניפולטיבי ביותר שהיה פה מזה שנים. לא מרומם את המדינה אלא לחלוטין את מר פרס. המוזמנים המכובדים טרחו ובאו מכל מיני סיבות שניתן לנתח בהזדמנות אחרת ולא יבואו בכל הזדמנות אחרת (ראו להלן). ואכן, השנה לא מארגנים את הועידה: זהו פרוייקט-אגו של מר פרס והוא הרי מסיים את תפקידו…

2. כמה זה עולה לנו?
כאמור, מהות המשרה: סמלית. (פרט לחתימה על חנינות שגם היא סמלית ברובה). נשאלת השאלה: עד כמה נדרש הסמל הזה? כאמור, אין ספק שלסמלים יש חשיבות בחברה אבל היות שהעובדות מעידות על-כך שבתוך 13 שנה עלה התקציב פי 3 , לסכום עתק, ובהינתן שבמצב הכלכלי שלנו סמל בעלות של מיליונים אינו ראוי – הרי שאלה הן מותרות!

הנה המספרים:
דווח בתקשורת שהוצאות בית הנשיא לשנת 2013 עמדו על 57 מיליון שקלים!
בשנת 2012 תקציב לשכתו של נשיא המדינה שמעון פרס היה למעלה מ-60 מיליון ש”ח
2011. לערך 54 מיליון
2010 כ-37 מיליון שקל
2000 כ-20 מיליון שקל בלבד מכספי הציבור להוצאותיו של הנשיא.
טרם הגיעו המספרים של 2013 אך מובטח שהם גבוהים.

מבקר המדינה אמר שיבדוק את הנושא, וכן גם תנועת אומ"ץ (אזרחים למען מנהל תקין וצדק חברתי ומשפטי) שפנתה לנשיא בקשה לקבל פרוט כתשובה לשאלה: מהן ההוצאות האמיתיות של בית הנשיא. זאת בכלל, ובפרט אם ישנה הפרדה בין הוצאות בית הנשיא, לבין פרויקטים שונים הקשורים בשמו של הנשיא שמעון פרס, דוגמת מרכז פרס לשלום והמרכז האקדמי פרס. לא ידוע לי שניתנה תשובה או שזו פורסמה (אם מצאתם ברשת – אנא שלחו אלינו דרך הצור קשר).

ספציפית לגבי פרס: אינני מקבלת במלואה את האמירה שכל עשייתו היא למען המדינה. מדוע? הנה, למשל
פסטיבל יום הולדתו/ועידת הנשיא שתואר לעיל. הרי זו אחת ההוכחות הניצחות לכך. קל וחומר לאור התורמים המפוקפקים לאירוע.

אגב, נא תשומת ליבכם לכך שגם כשמקבלים בעולם את הנשיא פרס – מקבלים אותו, על בסיס המיתוג האישי שעשה לעצמו בהצלחה, ולא בהכרח את המדינה. יתירה מכך, לעיתים הנשיא פרס מהווה עלה תאנה של מי שלא רוצים קשר עם המדינה אך כן קושרים קשר עמו כדי להראות שהם לא אנטי ישראלים. תחשבו על זה.

3. מי הגוף הבוחר ומי הנבחר
בכל עיסוק בסוגית הנשיאות בארץ ראוי לבדוק את הרקע ממנו באים המועמדים. בדיקה זו מעלה מייד את הסיבה הקרדינאלית השלישית לצורך בביטול המוסד.

א. בחירה ע"י הכנסת – הדבר גורם למפלגתיות ודילים מכוערים ששיאם הוא האנס קצב במשכן הנשיא, תוצר של דיל פוליטי בזמנו נגד פרס ואח"כ את פרס עצמו כפיצוי – בכל מקרה נימוקים לא נקיים

ב. הנבחרים הם חברי כנסת / שרים בעבר ובהווה, מה שמעצים את הנ"ל לכדי קיצוניות. ואכן, אנו עדים למערכת הבחירות היצרית ביותר שידענו בתחום, וכנראה גם המושחתת ביותר: (ציטוט מדה מרקר) "חוקרים פרטיים, לוביסטים והדלפות לתקשורת: כך מתנהל שוק המרוץ לנשיאות". ועוד מאותה כתבה: "דעת הקהל לא באמת חשובה. השיקולים אישיים לגמרי. הח"כים שואלים את עצמם אם הנשיא הנבחר ייקח אותם לחו"ל, יזמין אותם לאירועים יוקרתיים, ואם הוא ח"כ – מי יתפוס את מקומו בכנסת".

דווקא מועמדותו של פרופ' שכטמן היא מרעננת וחיובית וחוזרת למסורת של אנשי מדע מובילים כמו מתחבר למסורות של חיים וייצמן ואפרים קציר – אדם שזכה לטופ של עיסוקו, הכרה בינ"ל ולכן מועמדותו היא הנקייה ביותר. כך גם השופטת בדימוס דליה דורנר

כך במידה מסויימת גם שרנסקי שכבר כמה וכמה שנים אינו בכנסת/ממשלה, אם כי הוא גם נכנס לסבב הג'ובים הרגיל, במקרה שלו בסוכנות היהודית שגם על הצורך בקיומה ראוי לתהות בהזדמנות אחרת.

לפיכך הצעתי היא חד משמעית: לבטל את מוסד הנשיאות בארץ! אולם, היות שבעירי אני חיה ויודעת שזה לא יקרה, הרי שאם כבר המוסד המיותר הזה קיים, לפחות שיתקיימו בו התנאים הבאים:

א. התפקיד צריך להיות התנדבותי בלבד עם כיסוי הוצאות רשמיות או שכר צנוע כלשהו.
חשוב לזכור שמי שמגיע לתפקיד הוא בשלהי הקריירה שלו, עם שלל פנסיות, עד היום לרוב תקציביות, והוא בשלב של השגת יוקרה, כבוד, וכן, אולי אף ציונות. לפיכך, אין שום הצדקה להפוך את התפקיד לאגו טריפ.

אגב, זה גם מה שהנשיא הראשון חיים וייצמן רצה, אך בלחץ הממשלה (באמת) נכנע לקבלת משכורת, כדי לא לפגוע בבאים אחריו (היו לו הכנסות יפות מפטנטים מדעיים ומקריירה מצליחה).

ב. לאסור על בחירה ע"י הכנסת – היא הביאה לנו את האנס קצב כדיל פוליטי בזמנו נגד פרס ואח"כ את פרס עצמו כפיצוי – בכל מקרה נימוקים לא נקיים ולא חפים מאינטרס אישי/מפלגתי צר ביותר.

ב. לאסור על חברי כנסת, שרים וכד' להציג מועמדות
אלא רק למי שבאים מעשייה עשירה חוץ-פרלמנטרית שמקדמת עניינים חברתיים נים ארציים, או בינ"ל, מדעים, אומנויות וכד'

ג. באין ברירה, ולמרות סלידתי מ"ועדות" ("מסדרות"?) למיניהן, הרי שלאחר הפקעת הבחירה מן הכנסת צריכה להתכנס ועדה בדומה לבחירת פרסי ישראל או הדלקת המשואות – ששיקוליה יהיו לאומיים, אישיותיים, הישגיים ולא דילים פוליטים.

אולם אל דאגה חברים. זה ל-ע-ו-ל-ם לא יאושר, שהרי מי במקומותינו יוותר על כבוד וכיבודים על חשבון הציבור?