אורית-קלייר

 

שבוע הדופלגנגר ברשת החל וחבל שאני בכלל יודעת על-כך. כמי שפרשה זה מכבר מכל ענייני הפייסבוק הפרטיים [ופעילה רק בעמוד המקצועי של בוספרובלם] חשבתי שלעולם לא אצטרך שוב לדעת על-כך. אבל, כמיטב מסורת אתרי החדשות, שפרט לתוכן שיווקי בהיקפים חסרי תקדים גם דוחפים "צהוב" בכל חלקה נותרת, כזו שבמקור יועדה לחדשות אמיתיות, הנה דחפו לי גם את פריט המידע המיותר הזה [כמו מיני חתונות/פרידות/לידות של סלבי הביצה, שאת רוב שמותיהם כלל אינני מכירה, אדגיש בגאווה רבה].
ה"מסורת" החדשה הזו, במסגרתה מחליפים גולשי הרשתות החברתיות את תמונת הפרופיל שלהם בזו של סלב שלדעתם הם דומים לו במראה, או שמא גם רואים בו מושא חלומות ומודל חיקוי [בעעע] היא אירוע מביך, מקומם מטופש ובעיקר – מרדיד [מלשון רדוד] תרבותית.
1. סתירה למהות האנושית הבסיסית
ה-משימה ה-התפתחותית המרכזית של אדם היא לחקור, ללמוד ולחוות את עצמו לעומק, עד שהוא מגיע להיות הכי הוא עצמו – יציר בריאה [במובן הלא דתי של המונח] ייחודי וחד-פעמי. כך הוא יכול להיות הכי אותנטי. being the authentic self הוא עיקרון יסוד בדרך אל האושר. פרט לכך, זהו גם עיקרון יסוד בדרך להיות אזרח תורם חיובית לחברה בה הוא חי.
2. חוסר כבוד עצמי והערכה עצמית
הנורמטיביות של הרצון להיות מישהו אחר היא חמורה, שלילית ומעציבה ביותר. למה בכלל האחר הוא פקטור במשוואה העצמית שלך? כן, יש תופעה טבעית ואנושית של השוואה חברתית. אבל היא צריכה להיות – כמו כל דבר בריא – מידתית ולא מהותית לחיינו.
3. רהבתנות ביצתית מזוייפת
קניה מוחלטת וחסרת ביקורת ספקנות או ציניות, של השקר המסחרי והיח"צני המוסכם לפי יש אנשים מורמים מעם, יפים, צעירים, בריאים, מוצלחים ומצליחים – שאינם אתה – ועליך לחקותם בלבוש, במותגים, בהתנהגות, כי הדשא שלהם תמיד ירוק משלך.
4. זילות ערכית-תרבותית
הערצה היא תמיד פסולה משום שהיא עיוורת, אוטומטית, מנותקת מהמציאות [גם אם מתגלות עובדות שליליות על מושא הערצתך – נניח הזמר המפורסם או המרן – תעשה הכל כדי להתכחש להן, ולבסוף, היא פסולה גם משום ששיש בה ביטול עצמי וחוסר ביקורת.
הערכה היא נפלאה משום שהיא ההיפך של הנ"ל: היא מבוססת על בחינה מושכלת [ולא יצריות רגשנית מוטה] של מהותו של אדם / פעלו / אמירותיו / התנהגותו, ובאם אלה עולות בקנה אחד עם ערכיך, או אלה אליהם אתה שואף – אז אתה מעריך אותו ועוקב אחריו. המטרה היא חא סגידה כמו בנ"ל, אלא למידה, מנטורינג, התפתחות.

אבל גם אז, נשאלת השאלה את מי אתה מעריץ או מעריך. פני הדור כפי הסלבס ומעריציהם האווילים. עוד אסכים לקבל הערצה, לו רק היתה מופנית לאושיות תרבות, מדע וחשיבה. אבל לבוגרי ריאליטי??? לדוגמנים/יות ולשאר סלבס, ועוד מסוג ז'-ח'-ט'?

עצם המונח "סלב" מתייחס להיבט טרנדי, זמני ונטול מהות. תרבות שערכיה הם כלום, הופכת לכלום.

לכן, טוב ונכון עשו בעמותת "ישראלי אמיתי לא משתמט", כשקראו לגולשים להחליף את תמונת הפייסבוק שלהם בתמונת חייל שזכה בצל"ש במבצע צוק איתן ואמרו שאלה הם "גיבורים שהם מודל אמיתי וערכי לחיקוי". אם כבר – אז באמת עדיף לאין שיעור.

5. טיפשות צרכנית
כפולה: גם לא מבינים שזה קשור, וגם לא מבינים איך. אז בואו נסביר שוב:
צרכנות נבונה אינה רק השוואת מחירים, אלא היא בעיקר ובמהות משהו נרחב בהרבה: הבנת האקו-סיסטם המסחרי הכולל, שבו הדופלגנגר מחזק את תרבות הסלבס הריקנית המחזקת את הריאטלי המחזק מותגים המחזק רכישות אמוציונאליות של מוצרים בהם אין כל צורך, בכמויות בהן אין כל צורך, של מותגים שהם כאלה ללא שום ערך מוסף ממשי אלא רק סביב חיבור צהוב/מסחרי עם סלב, ובמחירים מופקעים שעליהם אח"כ תמחו באותה רשת חברתית.

שבוע הדופלגנגר ברשת הוא חלק אינטגראלי מיוקר המחיה, ואתם – אם אתם לוקחים בו חלק – אחראים לה בהיבט זה.
מה לא ברור?