אורית-קלייר

שביתת העובדים הסוציאליים חושפת את הצביעות ההסתדרותית במלוא עוזה: ארגון שתוצר קיומו היחיד הוא הטלת אימה כלכלית ותעסוקתית על המשק,לטובת הוועדים הגדולים והחזקים ביותר, שמשכורותיהם מעוררות קנאה, וידם ממילא על השאלטר הממשי והסימבולי של כולנו.

מידי פעם ההסתדרות עוטה על עצמה עלה תאנה כלכלי כלשהו, אבל רק אם הוא:

מצטלם טוב (ורצוי תחת איצטלה אנושית קורעת לב ע"ע עובדים זרים),

מקדם יח"צ טוב (ע"ע עובדי היי טק בזמן המיתון),

או סתם מראה לכולם מי לובש את המכנסיים במדינה (ע"ע סגירת שכר המינימום עם התאחדות התעשיינים מאחורי גבו של שר האוצר).

אם העובד העשוק הוא סתם עובד סוציאלי, שמרבית לקוחותיו הם בתחתית הסולם החברתי והכלכלי, הרי שאין זה עונה על אחד משלושת הקריטריונים שלעיל ולפיכך עפר עיני יכול לטוס לחו"ל. תוך כדי השביתה.

האם זה היה יכול לקרות בשביתה של רשות שדות התעופה? אל על? חברת החשמל? נמל חיפה? נמל אשדוד? קופת חולים כללית? השאלה רטורית.

נשגב מבינתי, לפיכך, איך יכולים "סוציאליסטים" למיניהם, ו"בעלי אג'נדה חברתית", עתירי כוונות טובות ואידאולוגיה נעלה, יש להדגיש, להמשיך ולקנות את הלוקש הזה, היישר מספרי הקבלות הישנים של לשכת המס הקרובה למקום מגוריהם.

הם מזכירים לי את – עם כל ההסתייגויות המתבקשות והמוצדקות – הקומוניסטים התמימים, בארץ ובעולם, שהעלו על נס את ברית-המועצות, משך עשרות שנים, כהתגלמות המתכונת החברתית הבריאה, המוסרית והראויה-לחיקוי, תוך כדי ש"שמש העמים", סטאלין, טובח מיליונים מאזרחיה, ויורשיו מעבירים את הנותרים לגולאגים בסיביר.

ואז מגיע ההיבט המגדרי. ותתפלאו, דווקא בהיבט הזה אין מה להלין רק על ההסתדרות. היא שותפה לפשע, אך כלל אינה לבד.

פה חוברות לאשמה גם המדינה והעובדים, או יותר נכון העובדות, עצמן.

שהרי הרוב המכריע של העובדים הסוציאליים הם עובדות סוציאליות, בדיוק כפי שהרוב המכריע של המורים הם מורות, והרוב המכריע של הפסיכולוגים בשירות החינוכי הם פסיכולוגיות.

להן ולדומיהן בעיסוקים הטיפוליים השונים, חשוב להפנים כמה אמיתות לא נעימות אך עובדתיות.

בייחוד לאור העובדה שההיסטוריה מוכיחה שאל להן לצפות להצלה המושיעה של ההסתדרות.

אמת ראשונה: מילים ריקות במקום כסף, סיפוק במקום משכורת  

כל עבודה שחברה מתייגת כ"עבודת קודש" או ככזו הנעשית על-ידי "מלאכים משמיים", היא בהגדרה עבודה שדינה שכר רעב.

כך לגבי המקצועות שמנינו לעיל, וכך לגבי מטפלות בקשישים סיעודיים, מטפלות בחינוך המיוחד / במפגרים / באוטיסטים ובכל אוכלוסיה לא-סקסית ונטלת-כח פוליטי בעלת צרכים ייחודיים.

זוהי אמת שאין בילתה. וזה נכון, אגב, מעבר לאומה זו או אחרת. מין מניפולציה רגשית שכזו: קבלי סיפוק במקום משכורת. זה מכיוון אשמת המדינה.

אבל שום מניפולציה לא יכולה להתקיים בלי שמישהו קונה אותה.

הבעיה היא שנשים אכן קונות אותה. בגדול. ובקלות יתירה.

הן הרי הלכו ללמוד עבודה סוציאלית "בשביל הנשמה".

גברים לומדים מה שפרקטי. נשים לומדות מה שמעניין אותן. אז הנה התוצאה.

נון ראשון לנשים.

אמת שניה: אמור לי מיהם לקוחותיך ואומר לך מה יוקרת המקצוע שלך

הסולם החברתי הוא ברור והוא קיים, גם אם ננסה לטעון אחרת.

באופן סכמטי: למעלה יש עשירים, משכילים ומצליחים. למטה יש עניים, לא-משכילים ונכשלים/נחשלים.

מטבע הדברים, יוקרת המדרג של הלקוחות מקרינה על נותני השירותים.

מי שעובד עם טייקונים-כוכבים נוגע באבק כוכבים, ומי שעובד עם מנקי רחובות נוגע באבק הדרכים.

היוקרה של כל מקצוע היא כיוקרת לקוחותיו.

אך זו אינה הבעיה. הבעיה היא שרק נשים הן אלה הבוחרות במודע במסלול השכלה איכותי ומתיש שסופו היוקרתי הנמוך ידוע מראש.

נון שני לנשים.

אמת שלישית: אמור לי מה שכרם של לקוחותיך ואומר לך מה שכרך

השכר הממוצע של כל מקצוע נגזר משכרם הממוצע של הלקוחות, וכמובן שיש לו זיקה ישירה ליוקרת המקצוע או להיעדרה.

העצוב הוא שאין לכך זיקה הכרחית למידת ההשכלה והתרומה לחברה.

לעיתים, כמו במקרה המקצועות הטיפוליים למיניהם, היחס אף הפוך. אז כל עוד נשים בוחרות במסלול הזה – עליהן גם לקחת את האחריות לתוצאות.

נון שלישי לנשים.

מסקנות:

ראשית, מי שעובד עם נזקקים בהגדרה יהיה תמיד נזקק.

שנית, עדיף להיות עובד פשוט ולא משכיל שטובתו האישית קודמת לטובת החברה כולה, אך המסונף לוועד חזק עם יד על השאלטר או על נמלי הים והאוויר, מאשר להיות עובדת משכילה ומורעלת בנתינה אינסופית אך עם יד על… כלום.

שלישית, נשים, קחו אחריות על הבחירות הכלכליות שלכן: בחירה בהשכלה שסופה מקצוע ששכרו ומעמדו ידוע מראש כנמוך במיוחד עושה אתכן שותפות לדבר עבירה. לו לא היו "מתנדבות" כמוכן, היה סיכוי לניעור המערכת, שהרי לא ניתן להביא עובדים זרים לתפקידים אלה.

רביעית, ל"סוציאליסטים" למיניהם: נא הפנימו בדחיפות שגם ההסתדרות חושבת כך. עובדה. הגיע הזמן לשים  סוף לצביעות ההסתדרותית כמושיעת החלשים במשק בעוד שבדיוק ההיפך מכך הוא האמת.

אה. וד"ש לעפר עיני שבחו"ל.

לטור כפי שהתפרסם ב- Ynet